אשתו, הרבנית מטילדה ע"ה

שטיינר פועה - זיכרון לאבא ואמא - 'גילוי דעת', אלול תשע"ב

ביום ראשון שעבר, ח' באלול, הלכה מעימנו אמנו היקרה, הרבנית מטילדה (מאט'ל) מן-ההר ע"ה.


אמא נולדה בירושלים העתיקה בכסלו תרע"ד, לפני מלחמת העולם הראשונה. אביה, ר' ש.מ.מנדל אגסי, מיקירי ירושלים, היה בנו של חכם יצחק אגסי מחשובי חכמי בבל. עם פרוץ המלחמה, בהיותה כבת שנה, גורשה אמא עם משפחתה על-ידי הטורקים לאלכסנדריה. בתום המלחמה שבה המשפחה לירושלים העתיקה, אך עזבה את החומות באחד מגלי הפרעות, בהן ערכו הערבים טבח ביישוב היהודי בכל מקום שרק יכלו.


מאז שנישאה לאבינו, הרב שלמה ז. מן-ההר זצ"ל, עמדה לימינו לאורך כל הדרך – איתו עברה מירושלים ליסוד-המעלה, שם עשה את ראשית דרכו בהוראה. כשנתיים לאחר מכן, ליוותה אותו בעת שכיהן כמורה וכמנהל ביה"ס, ובסוף התקופה גם כרב, במושב שדה יעקב שבעמק יזרעאל. עם פטירת אביו, בתום חמש שנים למגוריהם במושב, שבו לירושלים העתיקה. כך עלה בגורלם–גורלנו לעבור את התקופה הקשה של מלחמת העצמאות במצור בעיר העתיקה. שבועיים בלבד אחרי ההכרזה על הקמת המדינה, נכבש המקום על-ידי הלגיון הירדני. אבא נלקח בשבי, ואמא, עם חמותה ועם חמשת ילדיה הקטנים, פונתה בחוסר כל לקטמון, יחד עם פליטי העיר-העתיקה. לימים, כאשר נשאלה – איך עברה את כל זה לבדה? הייתה עונה – אלה היו ימים גדולים! היינו מוכנים לכל הקרבה!


אבא היה כל ימיו מורה ומחנך דגול (לימד בביה"ס התיכון לנערים מזרחי שליד הסמינר - כיום "ליפשיץ"; במכללה לבנות בבית-וגן; וב"מרחבים"). בד בבד כיהן כרבה של בית וגן במשך ארבעים שנה. אמא – הרבנית – הייתה ה"עזר כנגדו" בכל דבר ועניין. הפשטות והצניעות של שניהם הייתה לשם דבר. לנגד עיניהם עמדו החינוך לאהבת תורה, לאהבת עם ישראל וארץ-ישראל, של צאצאיהם הרבים כ"י, של התלמידים והתלמידות של אבא ושל כל בני הקהילה.


אמנו הגיעה לזקנה מופלגת (תשעים-ותשע שנה בקירוב). זכתה לראות בנים, בני בנים, שילשים, ריבעים ואף כמה חימשים. כולם אהבו לבקרה, להקשיב לעצותיה, לקבל הן את המחמאות והעידוד שידעה לתת, הן את דברי הביקורת, שתמיד תמיד הייתה בונה.


היא הפליאה את כל באי "מעון ההורים", בו שהתה בשנה האחרונה, בתפילותיה החמות ובפרקי התהילים הרבים, שנאמרו על-ידה בדייקנות מרבית, בקול רם ובהטעמה. כך, במשך חודשים, שימשה מעין שליח ציבור לשכנותיה במעון, מהן כאלה שכושר הדיבור והקריאה כבר ניטלו מהן.


עתה, בימי הסליחות ובימים הנוראים הבעל"ט, ילוונו תפילותיה מהעולם העליון. יהי רצון שהיא תהיה מליצת יושר למשפחתה ולכלל ישראל.



חזרה לכתבו עליה