קטעי עיתונים

קאהן בצלאל - 'יתד נאמן', אלול תש"ס

הג"ר שלמה זלמן מן ההר זצ"ל

בירושלים הובא השבוע למנוחות, הגאון רבי שלמה זלמן מן ההר זצ"ל, ששימש כרב בשכונת בית וגן, והוא בן פ"ט שנים.

המנוח זצ"ל נולד בשנת תרע"א, לאביו הג"ר חיים יהודה זצ"ל. בילדותו התחנך בת"ת "עץ חיים". בשנת תר"פ ביקשה קהילת נירנברג מרבני ירושלים למנות בעבורה ת"ח שישב על מדין בעירה. רבני ירושלים בחרו ברבי חיים יהודה לשמש כדיין בנירנברג, שם שימש בתפקידו כעשרים שנה. בתקופת שהותם בגרמניה התארח בביתם הגה"צ רבי אלי' לופיאן זצוק"ל, שהגיע למקום לצרכי ישיבתו. בערב למד ר' אלי' עם הנער שלמה בן ה - 14 דף גמרא ולמחרת בחן אותו והתפעל מידיעותיו.  

מגיל 14 נדד הנער בישיבות ליטא, קלם, טלז, מיר ופוניבז ומילא כרסו בש"ס ובפוסקים. במשך כל שנות לימודיו בישיבה לא פסק פומיא מגירסא, עד ליום פטירתו. שקידתו העצומה ובקיאותו הרבה ב"אורח חיים", גרמה לו להיות כתובת לבני הישיבה בשאלות הלכה. בישיבת טלז היה תלמיד מובהק של הגאון הנודע רבי מרדכי פרגמסקי זצוק"ל, וכל ימיו היה מוסר חידושי תורה והנהגות מפיו. בישיבת מיר הוסמך לרבנות על-ידי הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצוק"ל.

בשנת תרצ"ו שב לא"י, ונשא לאישה את בתו של הג"ר מנחם מנדל אגסי זצ"ל, מחשובי תלמידי החכמים בישיבת 'תורת חיים' בירושלים. בעיר הקודש הסתופף בצילם של הגאון רבי צבי פסח פרנק זצוק"ל, רבה של ירושלים, ושל דודו הגרי"ז מינצברג זצ"ל, מרבני ירושלים, שהסמיכוהו להוראה. בשנת תש"ה הובאה לפניו הצעה לשמש כר"מ בישיבה, ולאחר ששאל והתייעץ עם רבו הגרצ"פ פרנק זצ"ל, הורה לו שעליו לשמש כרב וכפוסק הלכה, שזה ייעודו בחיים, להורות הוראה בישראל.

בעת המצור והרעב ללחם, כאשר תושבי העיר העתיקה שהו במקלטים המאולתרים, התנדב לדאוג פת לנצורים, ובאמצעות מעט קמח שנותר במאפיה הכינו פיתות לרעבים, אולם ילדיו שלו לא זכו לפריבילגיה המיוחדת, ואמר לרעייתו ש"אחרי שכולם יקבלו, תקבלי גם את". בשתי פיתות זכו שבעת הנפשות, כאשר אחריות, יושר ונשיאה בעול והדאגה לזולת היו אבן בהנהגתו.

בהיותו בשבי הוכר ע"י השבויים והשלטונות כרב, שם חיבר לוח שנה על פי ידיעתו בהלכה, וכך ידעו שבויי המחנה לחוג את ראש השנה, יום כיפור וחגי ישראל בזמנם. באמצע חודש אייר נשבו, אך ר' שלמה דאג כבר אז היכן יהיו בסוכות ומהיכן תהיה סוכה בשבי? קופסאות המשלוחים שנשלחו אל השבויים פורקו על-ידו ונשמרו לעת הצורך לסוכה, כסכך כשר בדיעבד. לבסוף הוקמה סוכה כשרה, אולם התירו לשהות בה רק עד לשעות הערב. לצורך הלינה בסוכה חפר הרב חפירה באדמה, וסכך כשר שהובא למקום שימש כסוכה בבונקר.

פעמים רבות לא בא אוכל לפיו מחשש לאכילת חרקים. לחייו השקועות וקומתו שקטנה בשובו מהשבי, היו עד אלם למסירות נפש זו. אולם כל קושי שהיה לא הפריע בעדו לעודד את רעייתו ויקיריו שנותרו בירושלים.

בשנת תש"ך החל לכהן כרב בשכונת בית וגן בירושלים, ופסק הלכה לרבים. מעולם לא פסק הטלפון מלצלצל בביתו, ולא התיר לנתק את הטלפון בלילה ובשעת מנוחת הצהרים. בפסקיו ההלכתיים התייעץ רבות עם מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, ועם יבלחט"א מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, שאותם העריץ והעריך עד מאד.

בהלוויתו שהתקיימה בשכונת בית וגן, השתתפו המונים. הספידוהו הרב מרדכי אליהו שליט"א הרב שמשון אפשטין שליט"א, הרה"ג רבי אביגדור נבנצל שליט"א, חתנו רבי חיים שטיינר שליט"א, בנו רבי חיים מן ההר שליט"א ונכדו הרב אמיתי כהן שליט"א.

 ת.נ.צ.ב.ה.