קטעי עיתונים

קופרמן יהודה - מבט למכללה

הרב יהודה קופרמן שליט"א

בירושלים הלך הקיץ לעולמו הרב הגאון הרב שלמה מן ההר ז"ל רבה של שכונת בית וגן ומן המורים הראשונים במכללה.

בקיא בכל חדרי התורה, יחיד ומיוחד היה מורנו ורבנו הרב זצ"ל.

חניך ישיבות גבוהות בארץ ישראל ("עץ חיים") וחו"ל (טלז בליטא), בקיא בכל חדרי התורה. חבר הצוות היחיד שידע ללמד ברמה של המכללה את כל מקצועות הקודש (תורה, נ"ך, משנה, אגדה, מחשבה, הלכה, מוסר ועוד). יחיד ומיוחד היה גם בזה שהצנטראליות של תורה בחייו הטביעה את חותמה על כל מסכת חייו: הצניעות, הפשטות, הנכונות לשמוע ולא רק להשמיע, 'לא החזיק טיבותא לנפשא', הוא היה בכל מקום חלק טבעי של "עולם התורה" הרחב, הן של ירושלים החרדית והן של "שובי ארץ ישראל החדשים והמתחדשים.

כרבה של שכונת בית וגן, זכינו והרב זצ"ל בירך אותנו בערב פתיחת המכללה. מאוחר יותר זכינו והצטרף לצוות של תלמידי חכמים - סימן ההיכר של המכללה. זכורני כיצד היפנה את   תשומת לבי (כמעט כבדרך אגב) לפירוש הרד"ק לדברי הנביא (ישעיה ט, כב) "אני ה' בעיתה אחישנה". ידוע פירוש חז"ל: זכו -  אחישנה ואם לא זכו אז בעיתה". אולי בגלל קושי זה מפרש הרד"ק: ו"יש לפרש, כשיגיע עיתה - אחישנה לגמרה מהרה, כי לא יארך זמן מעת החל הישועה עד כלותה" (עכ"ל הרד"ק). ואני מצרף לדברי הרד"ק את פירוש הספורנו לבראשית מא, יד ד"ה ויריצהו מן הבור: "כדרך כל תשועת ה' שנעשית כמו רגע,  כאומרו (ישעיה נו, א) "כי קרובה ישועתי לבוא", וכאומרו (תהלים פא, יד-טו) "לו עמי שומע לי.... כמעט אויביהם אכניע". וכך היה עניין מצרים, כאמור (שמות יב,לט) "כי גורשו ממצרים"... וכן אמר לעשות לעתיד, כאומרו (מלאכי ג, א) "ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים." (עכ"ל דברי הספורנו).

 
יהי רצון שנזכה לכך במהרה בימינו, אמן.