אירועים

שפירא הראל - טקס קריאת שם רחוב בהר חומה, אדר ב' תשע"א

דברי נכדו - הרב הראל שפירא
כט אדר ב', תשע"א 4.4.2011

במדרש מתואר, שכאשר הקב"ה ביקש לברוא את האדם הראשון, הוא נמלך במלאכי השרת שהתנגדו לבריאת האדם, וכנגדם טען הקב"ה טענה ניצחת ואמר "אדם זה שאני רוצה לברוא – חכמתו מרובה משלכם" - ומהי חכמתו? שיודע לקרוא שמות לכל בעלי החיים.

קריאת שם היא דבר חשוב ומוזכרת בתורה כמה וכמה פעמים.
האבות קוראים שמות לילדיהם. האמהות קוראות שמות לילדיהם.
התורה מסבירה במקומות רבים את משמעות השמות.
לא רק אצל האבות ובספר בראשית, אלא כל התנ"ך כולו מלא בקריאת שמות ומשמעותם.

אין המדובר רק בקריאת שמות לבני אדם ולבעלי חיים, אלא אף בקריאת שמות למקומות,
לדוגמא:
• הקב"ה קרא לבבל בשם זה בגלל ש-"שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ"
• אברהם "קרא למקום ההוא באר שָבע" – בגלל ש"שם נשבעו שניהם".
• יעקב קרא ל"פניאל" בשם זה בגלל ש-"ראיתי אלהים פנים אל פנים ותינצל נפשי".
• ועוד דוגמאות מרובות בתנ"ך לתופעה זו.

המשותף לדוגמאות הללו הוא שבעקבות סיבה מסויימת, נקרא מקום מסויים בשם שבו הוא נקרא.
אירוע מסויים, גורם מסויים – הוא זה שהוביל וגרם לקריאת השם למקום.

אבל, יש גם תיאורים הפוכים במקורות, בהם לאחר נתינת השם למקום, השם השפיע והקרין על הסובבים אותו:

הגמרא במסכת ברכות לומדת עיקרון חשוב זה מהפסוק "לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ, אל תִקְרי שַׁמּוֹת אלא שֵמות", העיקרון הוא ש"שְמָא גָרים" – השם של האדם, השם של המקום – גורם, וכך, על פי הפסוק – את מפעלות ה' ניתן ללמוד ולהכיר משמות המקומות ומהשפעתן על סביבתן.

הגמרא במסכת יומא אף מספרת על כמה חכמים שהיו הולכים בדרך ממקום למקום, ובעקבות דרישת השמות ובירור משמעות השם – יכלו לדעת אם מדובר במקום חיובי או שמא שלילי – ומסקנת הגמרא היא שיש לחפש ולבחור ולהתקרב לשם שיש לו משמעות חיובית.


את שני ההיבטים הללו – הסיבה לקריאה בשם למקום מסויים, וההשפעה של שם המקום על הסביבה – ניתן לראות גם ברחוב הרב שלמה מן ההר.

שכונת הר חומה ללא ספק מתאימה ביותר לסבא שלנו:
סבא הכיל בתוכו גם את "ההר" וגם את ה"חומה".

המילה "הר" מזכירה לנו מיד את הר הבית, הר בית ה', את מקום המקדש.
סבא כל כך אהב לדבר, ללמוד ולעסוק בענייני המקדש, וציפה וייחל לבניית בית המקדש.
אולי אף שמו הפרטי – כשמו של שלמה המלך שבנה את ביהמ"ק – השפיעה על כך.
ואולי לא בכדי, אף שם המשפחה של סבא הכיל בתוכו את המילה "הר".

המילה "חומה" אף היא מאפיינת את סבא:
סבא ראה חשיבות בשמירה על ההלכה ועל תורת ישראל שבה עסק כל ימי חייו. כחומה בצורה וחזקה עמד פעמים רבות על משמר תורתנו הקדושה, לשמור ולהגן על כבוד התורה, חכמיה ולומדיה.
גם פעילותו בזמן מלחמת העצמאות – היתה כ"חומה", כאשר נמנה עם תושבי הרובע היהודי בעיר העתיקה והתמנה לחבר בוועדה האזרחית, שהייתה מסונפת ל"הגנה", ותפקידה היה לתת הגנה ולהיות חומה לירושלים. גם כאשר נלקח לשבי הירדני עם תושבי הרובע היהודי שימש שם בשבי כרבם של השבויים, ושימש להם חומה רוחנית והלכתית.
כך, גם שכונת הר חומה נבנתה כחלק מאסטרטגיית סיבוב ירושלים בשכונות יהודיות, המשמשות לה כחומה – "יְרוּשָׁלִַם הָרִים סָבִיב לה".

ומן ההיבט הראשון - הסיבה לקריאה בשם למקום מסויים, לקריאת שם הרחוב בשמו של הרב שלמה מן ההר, נעבור להיבט השני - ההשפעה של שם המקום על הסביבה – ההשפעה שיש לקוות שתהיה לרחוב היקר הזה, רחוב הרב מן ההר, על תושביו ועל סביבתו:

תכונות רבות היו לסבא, והבולטות שבהם: ההתמדה והדבקות בלימוד, יכולת הפסיקה ההלכתית, הבקיאות המדהימה, מאור הפנים המיוחד, אהבת הארץ, ובמיוחד אהבת ירושלים והמקדש – והתקווה היא שכל מי שייתקל ברחוב הרב מן ההר ייזכר ויושפע מדמותו היקרה.

ברשותכם, באמצעות סיפור אישי קצר, אנסה להתחקות אחרי כמה תכונות קטנות נוספות של סבא:

סבא אוהב היה לקרוא ולדרוש בשמות.
את שם משפחתו ברגמן שינה כידוע למן ההר,
וכמה משמות נכדיו ונכדותיו – היה הוא זה שהציע את השם, ובטוב טעם.
זכות נפלה בידי, וגם את השם שלי – הראל – היה זה סבא שבחר והציע.
בבחירת השם שלי ע"י סבא גלומים כמה מהתכונות שאפיינו אותו כל כך:
• חדשנות ומקוריות שכל כך אפיינו את סבא – שהרי שם זה לא היה מוכר כל כך בתקופה שלפני לידתי.
• אהבתו למקדש – הר ה', הר אל. היה זה בסמיכות להוצאת הספר "בהר ייראה" שערך סבא, שנקרא כך כמובן על שם המקדש ושעסק רבות בהלכות התלויות בארץ, ורצונו היה להנציח זאת גם בשם של אחד מנכדיו.
• ועוד תכונה נוספת המאפיינת את סבא, ואף מאפיינת את ההר הצופה למרחוק ומתווה את הדרך, היא התכונה של מחנך, מנהיג, רב קהילה, שאינו מושפע מהסובב אותו אלא מנסה להשפיע עליהם: כשההורים שלי התקשו בהתחלה לקבל את השם שהציע סבא, בגלל שהשם "הראל" לא היה מוכר בתקופה ההיא, ובעיקר בגלל החשש שאנשים יתקשו לבטא אותו נכונה - ענה סבא את תשובתו האופיינית: "הם י-ת-ר-ג-ל-ו". וכך בהרבה מצעדיו בחיים, סבא לא הרגיש צורך להתאים את עצמו למקובל בסביבה, אלא הוא דבק באמת שלו והאמין שסוף האמת להתברר ולהתגלות, והסביבה תקבל זאת ותתרגל לכך.

ולכם תושבי רחוב הרב שלמה מן ההר, שלבטח מתקשים עדיין להתרגל לשם הרחוב החדש בו אתם גרים,
ולכל המשפחה היקרה – שלבטח גם היא עדיין מתקשה מאוד לעכל ולהתרגל לשם הרחוב החדש,
ללא ספק אם סבא היה נמצא איתנו – הוא היה אומר – כשחיוכו האופייני נסוך על פניו ופניו קורנות משמחה ומאושר– היה אומר הוא בביטחה: ת-ת-ר-ג-ל-ו.

כשהמדרש באיכה מתאר את עזיבת השכינה מהמקדש בזמן החורבן, מתוארות תחנות הביניים של השכינה במהלך יציאתה מהמקדש ומירושלים. תחנות ביניים שגם סבא עבר במהלך חייו:
המדרש מתאר את השכינה שיצאה מקודש הקדשים, והגיעה בהמשך למזבח, ומן המזבח לחומה ובהמשך משם להר הזיתים.

נאחל לתושבי הרחוב, לתושבי השכונה ולתושבי ירושלים הבירה – שאותה שכינה שעזבה בזמן החורבן את המקדש לכיוון החומה ואח"כ לכיוון ההר – נתפלל ונקוה שבקרוב, בשוב ה' את שיבת ציון – השכינה תשוב בשלמותה, מן ההר אל החומה ומן החומה אל המקדש, במהרה בימינו.