הלכה
תיקון ספר תורה
תיקון ספר התורה שאחדות מאותיותיו נמחקו בשבי הירדני - 'אור נחל שורק' תשס"ז, הרב מרדכי עמנואל
השבויים במחנה אום אל ג'אמל לא לקקו דבש. הקשיים הפיזיים בשהות במדבר, תנאי המחיה והפחד מנקמת השומרים לא הקלו את החיים בשבי. לרב שלמה מן ההר שהיה תלמיד חכם והוגה בתורה גם לא היתה חברה מתאימה. בלית ברירה היה הולך לאוהל ששימש כבית כנסת ומועדון ושם היה לומד תורה בגפו. אחד מהכרכים של ספרי קודש שהתגלגל למחנה היה מסכת סנהדרין [הביאום בני גוש עציון, ראה להלן], ואותו 'אימץ' הרב והיה לומד לו בבדידות מזהירה את דפי המסכת. דף על דף.
קושי נוסף שממנו סבל הרב היה עצם ההימצאות בחברה שרובה לא היתה שומרת מצוות, חלקם חניכי תנועת השומר הצעיר וכדומה, שהתנכרו לקיום המצוות. לדאבון לב רבים מהשבויים אף היו עושים שבתם חול ולא היו משמרים את השבת. הרב מן ההר החל לומד את פתיחת המסכת, על בית דין של שלושה הדן דיני ממונות ועל סנהדרין קטנה של כ"ג דיינים שהיו דנים גם דיני נפשות, ובניהם את העושה מלאכה אסורה בשבת במזיד ובהתראה. האם הרב מן ההר קישר בין תלמודו במסכת סנהדרין למציאות הדתית הקשה ששררה באוהלי המחנה בשבת?
שנים רבות לאחר שיחרורו מן המחנה, הוזמן הרב מן ההר לשהות בתקופת תשעת הימים בקיבוץ 'שעלבים'. במסגרת אותם ימי נופש נתן הרב מן ההר סדרת שעורים בערבים בנושא של 'בניין בית המקדש'. באחד השיעורים הפתיע הרב את השומעים באומרו שאנשים בימינו אינם יודעים עד כמה אנו מפסידים מהעובדה שבית המקדש חרב! מדוע? מהו ההפסד הגדול? השיב הרב מן ההר על אתר: כיוון שבזמן שבית המקדש היה קיים, סנהדרין הייתה יושבת בלשכת הגזית, ודנה דיני נפשות. מי שחילל שבת במזיד היה נידון על מעשיו ע"י הסנהדרין. לוּ היינו זוכים, וסנהדרין היתה יושבת בלשכת הגזית, מכוח סמכותה היה מתמעט ביותר חילול שבת בארץ. האם את ההרגשה הפנימית הזו קיבל הרב מן ההר במחנה הליגיון באום אל ג'אמל?!
ניצולי גוש עציון שהגיעו למחנה שבוע לאחר הגעתם של גולי הרובע, הביאו עימם ספרי תורה, סידורים, ספרי תנ"ך וגם כמה גמרות. לפני נפילת הגוש, הוחבאו כמה מספר התורה של הגוש באדמה. לאחר הכניעה, הלגיונרים ריכזו את מי שנותר בחיים, ואחד הבחורים ניצל את ההמתנה, והציע לחייל הלגיון ששמר עליו עיסקה. הוא נתן לו את שעונו, ובתמורה איפשר לו החייל להוציא את השק שבתוכו הוטמן הספר - מן האדמה. כך, כשהוא מוסתר בתוך שק הביאו השבויים מגוש עציון את הספר לאום אל ג'אמל.
עם הגעת החברים מגוש עציון התאפשרה קריאת התורה בציבור במחנה. אמנם שמחת השבויים לא ארכה. סופות החול והחום הכבד, גרמו לפסילתם של שני ספרי התורה הללו! תוך כדי קריאה בספר בשבת, נתגלו מספר אותיות מחוקות, שפסלו את הספר.
כיצד יש לתקן את המילים שנפסלו? במצב של שעת הדחק זו פסק הרב מן ההר שאין חייבים להשתמש בדיו של סת"ם המעורב בשרף של עצים ומי עפצים כמו שמומלץ ביו"ד סימן רעא לכתחילה, אלא ניתן לכתוב את האותיות שהתפוררו בדיו שחורה רגילה. השבויים הצליחו להשיג קסת דיו, הרב מן ההר היה הסופר המתקן, חבריו החזיקו בקלף ונתנו לו את הנוצה הטבולה בדיו. "לשם קדושת ספר תורה" אמר הרב מן ההר ותיקן את הספר ביד רועדת.
החל מאותו שבוע היה יושב הרב מן ההר בכל ערב שבת וקורא את הפרשה מתוך הספר, ואם נמצא מקום שהדיו חסר, היה הרב מן ההר מתקן ומשפר את הכתב. לכשחזרו מן השבי, נמנעו חברי גוש עציון מלקרוא מהספרים שתוקנו בשבי, כי פקפקו האם התיקונים בשבי שנעשו בדיו שלא היה בה שרף עצים נחשבים ככשרים!
חומרה זו תמוהה היא לכאורה, שהרי בהלכות תפילין [סימן לב,ג] כותב המחבר שכותבים בדיו שחור בין שיש בו עפצים בין שאין בו מי עפצים, הרמ"א מגיה שלכתחילה יכתוב בדיו העשויה מעשן עצים או במי עפצים, והמשנה ברורה פוסק שניתן לתקן ספר תורה בדיו ללא עפצים, אם אין דיו אחרת. אם כן תמוה מדוע חששו ולא השתמשו בספר שתיקן הרב מן ההר בדיו שחורה רגילה?! נראה לדעתי, שפסקו בזה לפי פסיקתו המחמירה של בעל 'ערוך השולחן' [שם סעיף ז] שמחדש [בניגוד לפשטות דברי ה'שולחן ערוך' הרמ"א ושאר אחרונים] שאם הדיו לא בא מהעץ הרי זה לעיכובא, ואין הדיו כשר לספר תורה.
כך, לאחר כמה שנים שהספרים היו גנוזים, דן הרב מן ההר בשאלה מחדש לפני הרב צבי פסח פרנק זצ"ל והוא הורה לו שניתן לעבור בדיו כשרה לסת"ם [עם מי עפצים] על כל האותיות שתוקנו במחנה, וכן נעשה: ע"י העמדת הקלף כנגד השמש נתגלו התיקונים, והאותיות נכתבו שוב, וחזרו לקרוא בספרים כמקודם.
יעקב אבינו נדר בבורחו לחרן "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך", פירשו המפרשים שלפיכך הקדיש יעקב את בנו לוי ללימוד התורה. הנהגה זו נפסקה כדין בשו"ע [יו"ד רג,ה] שנודרים בעת צרה. את בנו יחידו הרב חיים יהודה שליט"א שלח הרב מן ההר ללמוד תורה בחיידר 'עץ-חיים' בקטמון ואחר-כך בתלמוד תורה הראשי על יד מחנה יהודה. האם החלטה חינוכית זאת גמלה בליבו של הרב מן ההר במחנה? לנו לא ידוע על כך דבר. מה שסיפר הרב מן ההר עצמו, שפעם עבר ליד חיידר ושמע כיצד המלמד מבאר לתשב"ר את הפסוק "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", נגע לליבו של הרב מן ההר באיזו קדושה ובאיזו התלהבות החדיר המלמד לתלמידים את פירוש הפסוק, ועל אתר החליט: כאן ילמד בני תורה.
ביום ירושלים של שנת תשנ"ד, הוכנס ספר התורה שהיה בשבי, לקיבוץ עין צורים.
חזרה לבירור הלכה