תולדות חייו

הרב שלמה זלמן מן ההר זצ"ל נולד בי"ג בתמוז תרע"א ונפטר בכ"ו באלול תש"ס,      (1911 – 2000). מנוחתו בהר הזיתים, נוכח הר הבית. היה רב ומחנך. שימש כרבה של שכונת בית וגן שבירושלים במשך ארבעים שנה.

הרב שלמה זלמן מן ההר זצ"ל נולד בעיר העתיקה בירושלים. עקב קשיי פרנסה יצא אביו, הרב חיים יהודה ברגמן, לגרמניה לפני מלחמת העולם הראשונה, שם גויס במהלך המלחמה לצבא הגרמני. לאחר המלחמה נאסרה על אביו החזרה לארץ ישראל, שעברה לשלטון המנדט הבריטי, בשל שירותו בצבא האויב, ולכן נאלצו בני משפחתו להצטרף אליו, לאחר פרידה של שבע שנים.

כך, בהיותו בן תשע, הגיע שלמה יחד עם אמו ואחיו לנירנברג, המשפחה התאחדה עם האב, הרב חיים יהודה ברגמן, שהפך לבעל מעמד נכבד בקהילה, תלמיד חכם, דיין ומגיד שיעור.

בנירנברג למד שלמה בבית ספר יסודי גרמני. עם סיום בית הספר היסודי בהיותו בן ארבע עשרה, נסע שלמה עם הרב אליהו לופיאן, שבא לנירנברג לאסוף כספים לישיבתו בקלם, לליטא. בליטא למד כעשר שנים בישיבות המפורסמות: תחילה בישיבה לצעירים בקלם, בראשותו של הרב אליהו לופיאן, ממנה המשיך את לימודיו בישיבות הגדולות טלז ומיר.

משפחתו שבה לארץ בשנת תרצ"ג (1933) ושלמה לאחר ביקור קצר בנירנברג ופרידה ממשפחתו חזר לליטא לישיבת מיר, שם למד כשנתיים. באביב תרצ"ה (1935) עזב שלמה את מיר ונסע למרכז הכשרה של "צעירי אגודת ישראל" בעיר ההולנדית אנסחדה. בהכשרה הוא למד חשמלאות במשך שנה ועם האישור שקיבל שהינו בעל מקצוע מורשה לעסוק בחשמלאות הוא היה רשאי לעלות ארצה.

באייר תרצ"ו (1936) שב שלמה לארץ ישראל. ובתחילת שנת תרצ"ז (1937) התחיל ללמוד בסמינר למורים "מזרחי", לימים מכללת ליפשיץ, במסלול לבוגרי ישיבות. כשנה לאחר מכן בחודש טבת הוא נשא לאישה את קרובת משפחתו מטילדה לבית אגסי, ועִברֵת את שם משפחתו מ"ברגמן" ל"מן-ההר", כחלק מהחשיבות שייחס לשימוש בשפה העברית. 'מן ההר' הוא תרגום מילולי של 'ברגמן'.

את צעדיו הראשונים בהוראה עשה ביסוד המעלה, ובשדה יעקב, שם גם מונה לרב המושב. בסוף שנת תש"ה (1945) שב עם משפחתו לעיר העתיקה בירושלים, לאחר פטירת אביו. בראשית השנה החדשה הוא שובץ כמורה בבית הספר "אוהל משה" בירושלים החדשה, שמעבר לחומות העיר העתיקה.

בזמן מלחמת העצמאות נמנה עם תושבי הרובע היהודי בעיר העתיקה והתמנה לחבר בוועדה האזרחית, שהייתה מסונפת ל"הגנה" וטיפלה בכל ענייני התושבים באזור הלחימה. עם נפילת הרובע היהודי ביום שישי יט אייר תש"ח (1948), נלקח הרב שלמה מן ההר זצ"ל יחד עם לוחמי העיר העתיקה ותושביה לשבי הירדני באום אל ג'מאל. הוא היה ה"מוכתר" של השבויים תושבי העיר העתיקה, חבר הנהלת מחנה השבויים, המקשר בין השבויים לליגיון הירדני, ורבם של השבויים.

בתקופת השבי במחנה השבויים אום אל ג'מאל בירדן התקבל על ידי השבויים כרבם, הוא פסק בשאלות הילכתיות ויעץ בבעיות שונות של הציבור שהיה עימו. הוא שהה בשבי תשעה חודשים, בכ"ב בשבט ה'תש"ט שוחרר עם אחת הקבוצות האחרונות של השבויים. מאז בכל שנה נהג הרב מן ההר זצ"ל לערוך סעודת הודיה עם בני משפחתו בתאריך זה. אחרי מלחמת ששת הימים בנוסף לכך ביום ירושלים היה עורך תפילת הודיה בכותל המערבי.

לאחר שובו מן השבי חזר לעבוד בהוראה. עד פרישתו לגימלאות, וגם אחרי כן, לימד במסגרות שונות: בבית הספר היסודי "ענף החיים", בבית הספר התיכון לנערים "מזרחי" (לימים תיכון הימלפרב), בסמינר למורים על שם ליפשיץ, בסמינר לבנות "בית יעקב" לימד דקדוק עברי. במכללה לבנות בבית-וגן בראשות הרב קופרמן, לימד מקצועות שונים בתחום היהדות במשך 11 שנה, ולימד גם במכון "מרחבים". הרב מן ההר זצ"ל שימש בוחן בבחינת הבגרות בגמרא מטעם משרד החינוך. הוא היה מחנך בעל ניסיון ורבים באו להיוועץ בו ולשמוע דעת תורה בנושאי חינוך.

בשנת תש"ך (1960), מונה לרבה של שכונת בית וגן והסביבה בירושלים. בתפקיד זה שימש קרוב לארבעים שנה. היה הרב של בית הכנסת "המגדל" במשך שנים רבות. הוא היה אהוד על הציבור עקב יחסו החם לכל מי שפנה אליו. לימד תורה לבני קהילתו ומחוצה לה והיה ידוע כרב וכפוסק הלכה לציבור רחב.

כאשר הוענק לו התואר "יקיר ירושלים", סירב להגיע לטקס, שנערך בעצם ימי החנוכה בתיאטרון ירושלים, בנימוק (אותו הסביר במכתב לראש העיר) שאין בכוונתו לשנות מדרכו ומחינוכו ולהיכנס לתיאטראות כמנהגי היוונים. ראש העיר העניק לו את התואר בטקס פרטי, שנערך בלשכתו.

הרב מן ההר ראה בהקמת מדינת ישראל אחרי השואה שינוי כביר בחיי העם, מגלות לקוממיות, ובשחרור חבלי ארץ ישראל המובטחת במלחמת ששת הימים ראה שלב דרמטי בדרך לגאולה השלמה.

כל ימיו ציפה הרב מן ההר זצ"ל לבניין בית המקדש, ואחרי שחרור ירושלים העתיקה ראה כבר בעיני רוחו את בית המקדש מתנוסס על הר הבית. הוא האיץ בכוהנים בכלל, ובמיוחד בנכדיו הכוהנים, ללמוד הלכות מקדש וקודשיו ולהיות נכונים בפועל לאותו יום גדול של חזרה לעבודת המקדש. הוא היה בין הראשונים שלימדו נושא זה בישיבת "תורת כוהנים". כחלק מהעיסוק המעשי בתהליך הגאולה הצטרף לעמותת "עטרה ליושנה", העוסקת בגאולת בתים וקרקעות בירושלים העתיקה ובבניין ירושלים. ביום העצמאות הניף דגל ישראל מחוץ לדירתו ואמר הלל כדעת הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל.

הרב שלמה מן ההר זצ"ל, דור חמישי בירושלים, בן למשפחות ברגמן ומינצברג, נפטר בכ"ו באלול תש"ס. היה דמות נערצת של גדול בתורה, רב ללא שעות קבלה מוגדרות, איש חזון, המודה לקב"ה על התקומה של עם ישראל בארצו, עורג לבניית בית המקדש. הוא כונה על ידי מי שהכיר אותו; "מורה מדור הנפילים", "שולחן ערוך מהלך" וגם "דמות לחיקוי".

רחוב על שמו נקרא בשכונת חומת שמואל, הר חומה, בירושלים בכט אדר ב' תשע"א, 4.4.2011.

הערך על הרב שלמה מן ההר זצ"ל בויקיפדיה