מכתבים

תשנ"ה, 'יקיר ירושלים' - מכתב למר אהוד אולמרט, ראש עירית ירושלים

המכתב משקף את גודל אישיותו של הרב שלמה מן ההר זצ"ל

בע"ה, ירושלים עיר הקודש תובב"א.

ד' מרחשון תשנ"ה

לכבוד ראש העיר מר אהוד אולמרט הנכבד,

לכבוד חברי מועצת העיריה הנכבדים.

הנני מאשר את קבלת ההודעה על החלטת מועצת העיריה להעניק לי את התואר  'יקיר ירושלים' לשנת תשנ"ד.

בהתרגשות הנני מודה על הכבוד הגדול הזה שהנכם מעניקים לי.

אם זה נכון שאני ראוי לתואר זה, אז בוודאי שלא לי מגיע הכבוד על כך, כי אם להורי שחינכוני ולמורי שלימדוני, ואני רואה אותי רק מחזיק את הכבוד הזה כאילו הוא נתון להם. הן אברהם אבינו "האדם הגדול בענקים" (יהושע יז, טו - רש"י) אמר על עצמו: "ואני עפר ואפר" (בראשית יח, כז), ומה יוכל לומר אדם קטן מאוד אחריו, הן דוד המלך אמר: "ואנכי תולעת ולא איש" (תהילים כב, ז), ומה יענו אנשים פשוטים אחריו? – ולכבודה של ירושלים אני מתפלל, שתגַדל לה בנים גדולים הרבה יותר, ולתפארתה של ירושלים אני מתפלל, שתגַדל לה בנים, שיפארוה אלף פעמים יותר ויותר.

טקס הענקת העיטור יתקיים בכניסת יום שני של חנוכה ממש בעת הדלקת נר חנוכה, ובאולם "תיאטרון ירושלים". אנא מורי ורבותי, אני פונה אליכם בבקשה מעומק הלב, אל תקפידו עלי על כך, שלא אוכל להשתתף באירוע נכבד זה בזמן זה ובמקום זה. משחר ילדותי למדתי בחדר חמש שנים בירושלים, אחרי כן חמש שנים בבית ספר ממלכתי גרמני (בנירנברג שבדרום גרמניה), ואחרי כן עשר שנים בארץ הישיבות המפורסמות בליטא, ועתה אני רב בישראל למעלה משלושים שנה.

אינני זוכר שנכנסתי אי פעם לבניין תיאטרון כלשהו. אינני זוכר! וביקורי עתה ב"תיאטרון" יהיה בשבילי לחץ מצפוני גדול. אני לימדתי ומלמד עד היום במסגרות שונות ש"תיאטרון" הוא דגל וסמל של תרבות יון, והלא "חנוכה ונרות חנוכה" הם מתן ביטוי להודאה שבלבנו על שזכינו בחסדי אלוהי ישראל להתגבר על הלחץ שלחצו ולוחצים עלינו בעלי תרבות זרה לנטוש את מורשת אברהם אבינו ואת דוד בעל ספר התהילים.

אם יפגוש אותי תלמיד וישאלני: המורה, אחרי כל מה שלימדת אותנו על החובה להתרחק מתרבותה של יון, איך ראינו אותך עתה בבניין התיאטרון. מה אענה לו ? ומה אענה לבתי אם תשאל אותי: אבא, למה רבת איתי אז, כשהלכתי לשמוע את חידונו של שמוליק רוזן בבית קולנוע "אדיסון", והנה אתה הולך לבית התיאטרון? יודע אני גם יודע, שאנשים חכמים ממני, אנשים צדיקים וטובים ממני, אינם נוהגים בזה כמוני, אך אנא, אל תקפידו עלי, כי איני יכול להתכחש לכל מה שאני מלמד.

בכל הכבוד הראוי

הנני הקטן מאוד

שלמה מן ההר