מכתבים

תשנ"ט - כתב בעת צאת ספרו 'מהר שלם'

מהר שלם - עיוני תנ"ך, תשנ"ט
הרב שלמה מן ההר

וכעת אני רוצה להוסיף עוד משהו, שיתכן וגדולי ישראל יאמרו שאינני צודק בהם, והיינו כשם שבהלכה יש מחלוקות בין ראשונים ואחרונים, כיצד להכריע למעשה בין דעות שונות המבוססות על פרשנות של תנאים ואמוראים בפסוקי התורה, כך יש גם מחלוקות ביו ראשונים ואחרונים, כיצד להכריע בין דעות שונות הנמצאות בגמרא בפירושי המקראות. ויש בוודאי גם מה שנקרא 'סוגיה דעלמא'. והנה סוגיה דעלמא בהלכה, שהשולחן ערוך סיכם את כל הדעות של גדולי ישראל שלפניו, ומאז השולחן ערוך, אנו נוהגים למעשה כפי הכרעתו וכפי שהכריעו ופירשו מפרשיו ומפרשי מפרשיו עד היום הזה, ובדבר שאין בו הכרעה ברורה אנו מצטטים תמיד שתי דעות, ומשתדלים למצוא דרך בשבילנו הלכה למעשה.

אבל באגדה בהבנת סיפורי התנ"ך, שבדרך כלל אינם נונעים הלכה למעשה, לא קם לנו חכם שהסכימו עליו מן השמים כמו מרן מחבר השולחן ערוך, שיכריע לומר לנו מהי המשמעות האמיתית של התנ"ך. לכן נאמר תמיד: הנה יש לנו כמה פירושים מגדולי חכמי ישראל, ואין לנו בהם הכרעה, ומי שמאיתנו יבוא היום ויאמר אני מכריע בפסוק זה מהו הפשט האמיתי, בעיני יש בו יוהרה שאינה מבוססת על כלום וקוצר הבנה משווע.


והנה גדולי חכמי ישראל שפירשו את התורה הם רש"י ורמב"ן, וגדולי חכמי ישראל שפירשו את נ"ך הם רש"י ורד"ק, ונוסף עליהם הם התרגומים. וכמו שבראשונים אנו מתעמקים בהלכה ליישב עליהם לדעתם את סוגית הגמרא, כשנראה לנו שפשט הסוגיה קשה עליהם, כך צריך למצוא דרך ליישב את המקראות בסיפוריהם, אליבא דרש"י ורמב"ן ורד"ק והתרגומים, ולא נגיד להם לרש"י ורמב"ן את מה שהם אומרים.