אחד מהמנחמים אותי לאחר פטירת אימי, מוותיקי המושב, סיפר שאחד מבני המושב יצא לצבא וחזר בלי כיפה (או קרוב לזה, לא בטוחה...) . הייתה התלבטות אם להרשות לו להיות בן ממשיך של הוריו  אם לא.  היו אנשים שהביעו התנגדות נחרצת. ואז אביך עמד על כך שלא ידחו אותו ויאפשרו לו לשוב וקבע בכך תקדים שבני המושבניקים יישארו במושב גם אם הם לא ממשיכים בדרך אבות. 

האיש הזה חובש כיפה, מקפיד ללכת לבית הכנסת, ילדיו גרים במושב, חלקם נשואים לבני המושב ושומרים מצוות ונכדו הוא היום רב בישיבה גבוהה. 

לא אצל כולם זה כך, אבל גם אלו שלא - שומרים על קשר ועל כבוד ליהדות. אני יודעת שיש לזה מחירים לא פשוטים. אבל יש גם רווח.

וזה מעיד על גישתו של אביך.